כדי להמחיש את הרעיון המרכזי של הפרק ניתן להשתמש במטאפורה של מסגרת לתמונה: אם נסיר מהתמונה את המסגרת ואת גבולות הקנבס, הצבעים יתפשטו לכל עבר ללא סוף; הם אולי יהיו "חופשיים" מהגבלה, אך ללא הגבול שתוחם אותם, הם יאבדו את הצורה והמשמעות שהופכים אותם ליצירת אמנות. באופן דומה, המקור טוען כי ללא המגבלות והמחיר, האנושיות עלולה להפוך ל"ריק מוחלט".