הידעתם ש7 השנים הראשונות מעצבות את כל הדפוסים שלנו?

כל הטריגרים או המופעלויות שלי מקורם בילדות שלי.

של השיחזורים של סיטואציות הם סימן שעליי לחזור לעבר ולסגור שם את החשבונות שיש לי מול הדמויות החשובות בחיי.

עוד סימנים משמעותיים שכדאי לעשות עבודת עומק על הילדות:

אנחנו ממשיכים לחפש מבחוץ את האהבה שאנחנו לא מצליחים לתת לעצמנו. ביקורת קטנה מרגישה כמו דחייה ענקית. אנחנו מרצים אחרים גם כשאנחנו מותשים. אנחנו מתקשים להציב גבולות כי עמוק בפנים אנחנו מפחדים לאבד אהבה. אנחנו נשאבים שוב ושוב לאותם סוגי מערכות יחסים. חלק מאיתנו נשאר תקוע בגיל שבו נפגענו. אנחנו מרגישים בודדים גם כשיש סביבנו אנשים. הצלחה לא באמת ממלאת אותנו לאורך זמן. אנחנו חיים במתח מתמשך בלי להבין למה. אנחנו מרגישים שמשהו בנו חסר או לא שלם. אנחנו כל הזמן עסוקים בלהוכיח את הערך שלנו. יש בתוכנו קול פנימי ביקורתי שלא נותן מנוחה. * אנחנו מחכים שמישהו סוף סוף יראה אותנו, יבין אותנו ויבחר בנו.

המוטו שמלווה אותי שאף פעם לא מאוחר מדי לחוות ילדות מאושרת.

אני מאמינה בזה, וזה מה שמלווה אותו כמטרה בקליניקה.

⁠לקרוא עוד על דישה כאן⁠

⁠אינסטגרם⁠

⁠פייסבוק⁠

⁠קבוצת וואסאפ שקטה ואיכותית⁠

⁠הפתיח הוא השיר המהפנט של אוריה צור. ⁠